חיפוש       
חדשות
נשיאים ממלאי תפקידים הכנס השנתי פרסומי האגודה קשר בינלאומי פרסים לזכרם
קהילות מקצועיות וקבוצות עניין
כניסה לחברי האגודה
שם משתמש:
סיסמא:
שכחתי סיסמא הרשמה לאתר
English
עמוד הבית  > קהילות מקצועיות  > קהילת צבא  > ימי עיון בשיתוף קהילת צבא   > סיכום סימולציה – "מודל גיוס אחר"
סיכום סימולציה – "מודל גיוס אחר"

  סכום סימולציה- השלכות הביטול של חוק טל

יגיל לוי

קהילת צבא של האגודה הסוציולוגית הישראלית בשיתוף מכון האוניברסיטה הפתוחה לחקר מדיניות, כלכלה פוליטית וחברה קיימו ב- 3 לספטמבר 2012 יום דיון בקמפוס רעננה של האוניברסיטה הפתוחה שהוקדש לבחינה של החלופות לגיוס חרדים לאור הביטול של חוק טל. מטרת הדיון הייתה לתרום לשיח הציבורי ולהציע תובנות מקצועיות מעבר לאלה המזינות את השיח. הדיון התקיים במתכונת של מעין סימולציה. במהלך הדיון הציגו החוקרים השלכות אפשריות של מהלכי השינוי, לאור החלופות השונות המסתמנות, על החברה בישראל, מודל הגיוס, המבנה הפנימי של הצבא, יחסים בינקבוצתיים בצבא, מעמדן של קבוצות שונות בצבא ועוד. נקודת המוצא היא שמוסדות המדינה החליטו לבצע שינוי והדיון התמקד בהשלכות השינוי, לא בנחיצות, בהגיון או בצדק של מהלך זה.  

המכנה המשותף של כלל החוקרים היה שלילה של מתווה פלסנר. כל החוקרים הסכימו כי גיוס כפוי של חרדים לצבא כפי שהציע מתווה פלסנר יסב נזקים והתועלת שלו מועטה.

מהניירות שהציגו החוקרים עלו מספר תובנות מעניינות:

1.   דר' אודי שפיגל- טען החלופה של חקיקה שתאפשר שחרור גברים חרדיים מחובת גיוס לאחר גיל 19 (לפחות למשך 10 השנים הקרובות) לצד הטבות למתגייסים נראית בעיניו פחות טראומטית ובעלת תרומה חשובה יותר לשילובם של חרדים בשוק העבודה.

2.    דר' נסים לאון- צפה מאבק בחברה החרדית בין גישות של "חרדיות קשיחה" ל"חרדיות רכה", בין חרדיות המבקשת לחדש את הסדרי חברת הלומדים בכל מחיר גם במחיר של התכנסות פנימה ומאבק, לבין גישות פרגמאטיות המוכנות למשא ומתן מעשי על היקפי הגיוס, המסלולים המתאימים ותנאיו. בנוסף יכול ונראה איחוד בין גופי המפלגות החרדיות לכדי חזית משותפת תוך חתירה לברית היסטורית חדשה וכן אפשרות למהפך בהובלת הפוליטיקה החרדית מידיים ליטאיות לידיים חסידיות.

3.   פרופ' יגיל לוי- טען שמתווה החקיקה החדשה ייצור שילוב של הרחבת גיוס חרדים יחד עם מיסוד חוקי של אי-השוויון הקיים עתה. לכן חוק טל המתוקן מעצים את הצעדתו של צה"ל במסלול הביטול של גיוס החובה, מסלול שהצבא כבר נמצא בו מזה שנים. הפגיעה בלגיטימציה של שירות שוויוני לצד הלחצים שאי השוויון יניבו לתשלום שכר לחיילי החובה יאיצו את המסלול. ביטול גיוס חובה הוא פיתרון שממשלות עשויות להעדיף במצבים כאלה כדי להעביר את האחריות להזנת הצבא מהמדינה לשוק העבודה. תהליך זה משמעותי במיוחד לאור זאת שהדיון בחוק טל מנותק מאתוס השוק. בעוד אתוס השוק והמחאה החברתית דוחפים לצמצום היקפי הקריאה לשירות ובכך להגברת אי-השוויון, "שיח הפראיירים" מחובר לערכים הרפובליקניים המסורתיים. הערכה היא שהרפובליקניזם יינגף בפני הקואליציה הניאו-ליברלית-סוציאל-דמוקרטית.

4.    הדס בן-אליהו ודר' זאב לרר – נתחו את מערך הכוחות והשחקנים שיתהווה עם המשך מהלך שילוב החרדים בצבא, והעריכו כי משטר ההפרדה המגדרי של הצבא יתחזק, יתעצם ויתרבה. זאת, הן במונחים של פרקטיקות הפרדה והדרה מוחשיות (עוד מבנים, יחידות, ואזורים ארגוניים "סטריליים" מנשים כדוגמת יחידות "נצח יהודה", היחידות המגדריות בבסיסי ההדרכה, ואזורי העבודה של חיילי שח"ר), והן ברמת התמסדות הרעיון התרבותי של "אשה מפני דתי/גבר תרחיק", כפי שארע בעקבות מהלכי ה"שילוב הראוי".

ניתן לדמיין שתי תוצאות מגדריות אפשריות של מהלכים אלה:

 

א.    שימור מודל גיוס החובה לנשים, אולם לצידו התחזקות המגמות של הזליגה השקטה החוצה של נשים מן השירות הצבאי. זליגה זו מתוחזקת על ידי מנגנוני פטור קלים שהופכים את שירות הנשים לסמי-וולונטרי כבר היום. הרעיון של שירות בתנאי אפרטהייד ושוליות הולכים וגוברים יהפוך לכח מרתיע לקבוצות נוספות של נשים מעבר לאלה שמוסד הפקידה והקפה מרתיע אותן כבר היום.

ב.    ביטול גיוס החובה לנשים ומעבר למודל שירות התנדבותי-תעסוקתי לנשים. כלומר, השוואה דה פאקטו של הסדרי הגיוס של הנשים לאלה של החרדים. תסריט זה יכול להיות אפשרי כתוצאה מהתלכדות אינטרסים של השחקנים הראשיים סביבו: חלקים גדולים מהמערך הפמיניסטי, ממסדים בציונות הדתית ובמגזר החרדי, ויתכן אף שבתנאים מסויימים גם בירוקרטיית כח האדם של הצבא.

5.    דר' ראובן גל ראה באכיפה של גיוס לצבא או גיוס חובה לשירות אזרחי תהליכים שיביאו למתחים בחברה הישראלית ולהתנגדות חרדים ולכן סיכויי הצלחתם נמוכים. הוא דווקא זיהה סיכויי הצלחה למאמץ להעלות באופן הדרגתי את שיעורי הגיוס על ידי קביעת מכסות והגדלת תמריצים. הדבר לדעתו יעודד יותר חרדים להתגייס וגם יוביל בתוך הצבא לתהליך של שיפור השכר לחיילים כדי לעודד גיוס של מגויסים חרדים בעלי משפחה.

6.   פרופ' אביעד בר-חיים ראה בהנהגת שירות אזרחי חובה שיחול על כלל אזרחי ישראל שאינם ערבים בנוסף לגיוס סלקטיבי של חרדים וערבים את החלופה בעלת המחיר הנמוך ביותר והתועלת הגדולה ביותר. לדבריו, תגובת הקהילה החרדית תהיה פרגמטית וסלקטיבית, כי רוב בניה לא יגויסו, אלא יופנו לשרות לאומי, שאולי יותאם לשרותים בקהילות שלהם. לא תהיה השפעה לא על סדר הכוחות ולא על השוויון בנטל המילואים. אין הכרח שתגבר המיליטריזציה וההדתה, מאזן הכוחות בין חילוניים, דתיים, נשים ולא יהודים בצבא לא בהכרח ישתנה, יתאפשר קיצור שירות לחיילי מנהלה, אבל קיימת סכנה של התעצמות האבטלה הסמויה והביורוקרטיזציה של הצבא, ושל תועלת זניחה לשוק העבודה עבור החרדים. יגבר הצורך לקנות שרותים צבאיים בכסף על-ידי תגמול הקרביים והפרטת חלק מן השרותים.

 

7.    פרופ' סטיוארט כהן- נתח, בין היתר, את ההשלכות, שיש לאכיפת גיוס מלאה על חרדים, על הציבור הממלכתי-דתי. הוא ראה היחלשות של ישיבות ההסדר לטובת התחזקות של המכינות הקדם-צבאיות. ריבוי המשרתים מהמגזר החרדי יחייב הקמת מספר גדול יותר של מסגרות ייחודיות המספקות סביבה ידידותית במיוחד לשומרי מצוות. קצב הזליגה של בוגרי הממ"ד למסגרות אלה ילך ויגבר. תהליך זה ישפיע על: מעמדן של נשים (דתיות וחילוניות) בצבא ועל תדמיתו של צה"ל כמקום מפגש לבעלי רקע שונה. כהן חוזה השתלטות הולכת וגוברת של המגזר החרדי על טריטוריות צבאיות כמו חיל חינוך והרבנות הצבאית. בחירתם של רבנים בעלי רקע חרדי לתפקידי רבנים צבאיים יכול להשפיע עמוקות על אופי הפסיקה של הרבנות הצבאית בדיני צבא ומלחמה ובנוגע למעמדם של חיילים/חיילות שאינם נחשבים ליהודים על-פי ההלכה.

 

המסקנה השוללת את מתווה פלסנר קבלה הבלטה בעמוד הראשון של גליון יום ו' 7.9.2012 של עיתון הארץ.

 

סיכום סימולציה – "מודל גיוס אחר"

היכולת לדמיין את צה"ל ואת מדינת ישראל ללא גיוס חובה התגלתה כמורכבת וקשה יותר מהמצופה עד כי נדמה שלמדנו שיעור נוסף בגבולות ההוויה המעצבת את התודעה - כך עלה מהסימולציה בנושא "מודל גיוס אחר" שנערכה באוניברסיטה הפתוחה ב- 26 בדצמבר. הסימולציה היא פרי היוזמה של קהילת צבא של האגודה הסוציולוגית והמחלקה לסוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת באוניברסיטה הפתוחה ובחסות מכון האו"פ לחקר מדיניות, כלכלה פוליטית וחברה.

במרכז הסימולציה הוצבה השאלה כיצד יראו צה"ל ומדינת ישראל תחת מודל גיוס אחר, במטרה להעשיר את המחשבה וההבנות על ההשלכות של שינוי במודל הקיים. במושב המליאה הוצגו עמדות והתייחסויות של חוקרים ואנשי תקשורת להשפעה שיש למודלי שירות אחרים על המבנה החברתי, קבוצות חברתיות והמשק הישראלי.

ההתייחסויות במושב המליאה נעו בין אלו ש"דמיינו" מודל שירות המבוסס על מודל "צבא העם" הקיים אשר יכיל קבוצות נוספות בחברה הישראלית, כגון: חרדים וערבים, לבין אלו שהציעו מודל אחר בין אם הוא מודל מקצועי-התנדבותי.   

בקרב המרחיבים את המודל הקיים ניתן לציין את פרופ' סיוארט כהן וד"ר ניסים לאון שהעמידו במרכז התייחסותם את שאלת גיוס החרדים לצה"ל. שאלה המחייבת בחינה כנה של צה"ל ומדינת ישראל מצד אחד ושל החברה החרדית מצד שני לעבור שינוי מבני ותרבותי לקליטתם וגיוסם של החרדים בצה"ל. המעבר, כפי שהם מכנים זאת, מ"גיוס מרופד" ל"גיוס מאסיבי" של חרדים לצה"ל עשוי ליצור מתחים שונים, החל מסוגיות של מגדר ושילוב נשים בצבא, המשך בתפיסות שונות של תודעה ודימוי אויב, וכלה בערעור זהויות ונרטיבים בחברה החרדית ובחברה הישראלית כאחד.

בצידו השני של הציר ממוקם מודל שירות מקצועי – התנדבותי והשלכותיו האפשריות: ד"ר אורנה ששון לוי העמידה במרכז התייחסותה את השאלה מה יקרה לנשים במעבר לצבא מקצועי ובחנה את הסוגיה בשלוש רמות שונות: ברמת המאקרו – התרבות והאזרחות, ברמת הארגון הצבאי וברמת החיילת. בדבריה, היא הצביעה על כוחות חברתיים וארגוניים שונים שמחד עשויים לקדם נשים ולייצר להן מקום שוויוני יותר בצבא, ומאידך כוחות העשויים להדירן או למקמן בתפקידים מסורתיים ושמרניים.

ד"ר משה ברנט התמקד במודל גיוס ערבים לצבא, וטען כי זהו אינטרס לאומי. לפיו, גיוס ערבים לצה"ל מצריך שני מהלכים הכרחיים: פעם אחת לדמיין את ישראל כמגייסת ערבים ואח"כ לדמיין מעבר לצבא מקצועי. לטענתו, מעבר למודל גיוס התנדבותי יכול מצד אחד להדיר ערבים מהצבא, אך מצד שני יכול לעודד אותם להתגייס עם יציאה של סקטור מסוים כשהמנוע העיקרי להצטרפות של ערבים הוא ההטבות שהצטרפות זו תעניק להם – שירותי חינוך, מקום מגורים, וכדומה.

גב' מרב מיכאלי הצביעה על ההזדמנויות החברתיות האפשריות במעבר למודל מקצועי, בהנחה והרצון הפוליטי ישתנה והמדינה תנצל את המעבר למודל גיוס אחר על מנת לארגן את הצבא מחדש כגוף וכנציבות מדינתית משופרת הכפופה לחוקים אוניברסאליים, למחשבה מתוקנת, ולתהליכי הפרטה, רגולציה ורווחה. בתסריט כזה ייתכן שקבוצות שכיום מדירות את עצמן מהצבא יבחרו לשרות בו וייתכן שמוטיבציות לאומיות ירדו שכן השירות הצבאי לא יהיה אבן יסוד לאזרחות ולחברה הישראלית.

פרופ' יגיל לוי דן בפוליטיקה של צבא המתנדבים. לשיטתו ישנם שני מנגנונים שבאמצעותם ניתן להסביר את הגיוס לצבא: אכיפת המדינה – הקובעת מי יגויס ומי לא, ומנגנון הסדרת השוק – כוחות השוק המגדירים שיתגייס מי שיציעו לו חבילה אטרקטיבית עבור גיוסו. לדידו, במודל שירות מקצועי יחולו שינויים באופי היחסים בין המגויס לצבא והחוזה ביניהם יהיה יותר חומרי וכלכלי וההקרבה תהייה וולונטארית. פרופ' לוי הצביע על מספר "מחוללי הטייה" שישפעו הן על הצבא והן על החברה, ביניהם: שינוי הרכב הצבא – הצבא יורכב יותר ממהגרים ומאנשים מהמעמד הבינוני- נמוך ומקבוצות מהמרכז הפוליטי וימינה, שיראו בצבא כמכשיר לרכישת מעמד. כתוצאה מכך, תחול הידלדלות במאסה הקריטית של אנשים המתנגדים להפעלת אלימות בתוך הצבא וירד המעמד של הצבא. מחולל נוסף, מעבר לצבא מצומצם יותר מצד אחד הגדלת העלויות של הצבא ומצד שני צמצום מספר המשאבים, במקביל לכניסה של טכנולוגיה, וכניסה של קבלני מעסיקים. כל אלו, מחזקים את מרחב הפעולה האוטונומי של הצבא ושל מפעיליו הפוליטיים. ההמלצה שלו לשמר לאורך זמן ככול שאפשר מודל שמאפשר אכיפת גיוס ולצמצם את כוחות השוק.

חלקה השני של הסימולציה נערך בדיונים בקבוצות, בהנחיית גב' הדס בן אליהו וגב' תמי הופמן. בהם בלטה מרכזיות אתוס "צבא העם" (שהוסכם שבחלקו הוא מדומיין) והודגשו הכוחות המשמרים של המודל הקיים. בדיוני הקבוצות הועלו שאלות שונות, כגון: מהי הזהות הישראלית? מה יהיה כאשר יהיו מגוון של אופציות לתרומה לחברה שאינן צבאיות? האם צריך חוויה משותפת כדי להמשיך להתקיים כקולקטיב? מה היכולת של צבא מקצועי- התנדבותי להיפרד מהאתוסים שצבא החובה נהנה מהם? ומה יהיה המקום של הנשים בצבא אחר?

בסיכום הסימולציה הפנו פרופ' יגיל לוי וד"ר זאב לרר את תשומת הלב לקושי המחשבתי הקיים בדיון על מודל גיוס אחר, הנע בין פיקוח חברתי, הבניית זהויות, מבנה הצבא (טכני ומבני), ועוד. כמו כן, הם קראו להמשיך לעסוק בנושא, שכן חשוב לייצר בסיס ידע ולהרחיב את הדיון, שמתקיים במידה מסוימת בצה"ל, לשיח הציבורי והאקדמי. אחת האופציות שעלתה היא להסתכל על הנושא דרך חומרים ושינויים שחלו בצבאות זרים.

עמוד הבית
האגודה הסוציולוגית הישראלית כתובת: המכללה האקדמית תל אביב יפו רחוב רבנו ירוחם ת.ד. 8401 יפו 61083; דואל: liorsabach@israel-sociology.com
האתר נבנה ע"י  מונסייט פתרונות מחשוב - 2006 כל הזכויות שמורות לאגודה הסוציולוגית הישראלית